1ותקנא רחל באחתה לא נתקנאה בה עד שילדה בן רביעי שעכשיו נטלה יותר מחלקה הראוי לה מי״ב שבטים.2את בלהה שפחתה לאשה וכן בזלפה ותתן אותה ליעקב לאשה. וכתיב והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, מלמד שאף הם היו נשיו בכתובה וקדושין ולא היו השבטים בני פלגשים ולא נמצא בהם לשון פילגש רק כשמזכירים עם רחל ולאה הגבירות, ובבלהה לאחר שבלבל ראובן יצועי אביו שנתחללה וכבר נולדו גד ואשר.3דנני שנתעקרתי, וגם שמע בקלי שזכיתי לבנים.4נפתלתי עם אחתי אמרה בתחלתה דנני אלקים וחברני עם אחותי. שכשם שבצלאל הבא מאחותי נבחר להיות עושה מלאכת המשכן כך יהיה נבחר אהליאב למטה דן הבא ממשפחתי. גם יכלתי עליה שנצחתיה שבבית עולמים לא יהיה מזרעה שום בונה אלא מנפתלי הבא ממשפחתי כדכתיב וישלח ויקח את חירום ממטה נפתלי.5ותאמר לאה בגד לשון בגידה אעפ״י שנתתי לו שפחתי לא היה לו לשכב עמה מאחר שילדתי לו ארבעה בנים ואעפ״י שבא אל שפחת רחל, לרחל לא היו לה בנים. והבן השני שילדה שפחתה קראתו אשר, כלומר שבח הוא לי שהנחתיו לשכב עם שפחתי.6בגד כתיב, בא גד קרי. ד״א פי׳ שתי תיבות בא גדוד וחיל של בנים שכבר ילדתי ד׳ ועכשיו שפחתי אחד.7וימצא דודאים תאנים.8המעט קחתך את אישי שהרי אנכי נשאתי לו תחילה ואת נעשית צרתי.9וישכב עמה בלילה הוא דוגמא ויקם בלילה הוא דפרשת וישלח.10נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ואע״פ שאחותי עשתה כן, היא עשתה לפי שלא היו לה בנים. אבל אני הרבה בנים היו לי ובשביל גמילות חסד שעשיתי שמסרתי לו שפחתי, נתן אלקים שכרי ועל שאמרה כך ושאמרה כי שכר שכרתיך נקרא יששכר בשני שיני״ן.11יזבלני אישי יזבול עמי כמו בני יצאוני גדוד יגודנו המשמשים כשתים. ד״א צריך שיעשה בית מדור לי ולבני שהרי ילדתי לו ששה בנים.12ואחר ילדה בת אין כתיב בה הריון ללמדך שהיא היתה תאומים לזבולון. ד״א לכך אין כתיב בה הריון לפי שלא היתה בת אלא בשעת לידה אבל כל זמן ההריון היתה בן, ולאה דנה בעצמה כמו שפרש״י. והחליף יוסף בדינה כמו שיסד הפייט עובר להמיר בבטן אחות.13ויזכר אלקים את רחל אשריהם הצדיקים שהופכים מדת הדין למדת רחמים.14אסף אלקים את חרפתי כרת, כמו נאספה שמחה וגיל.15ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף כלומר כאשר תמו ימי עבדותו שהרי בשבע שנים אחרונות נולדו כל השבטים. ורחל ילדה באחרונה דכתיב ורחל עקרה וכשנולד יוסף תמו י״ד שנה של ימי עבדותו לפיכך ויאמר, שלחני ואלכה וגו'. ד״א ויאמר, שלחני אבל קודם שנולד יוסף לא נטל יעקב רשות אמר שמא לא יתן לנו רשות ולא יניחנו ללכת עמו, כי ירא לאמר ישנאנה ויגרשנה לפי שהיא עקרה, תנן התם בסדר עולם אחד עשר שבטים ודינה כולם נולדו בשבע שנים כל אחד ואחד לשבעה חדשים. פי׳ לכל אחד ואחד ששה חדשים לעיבור ושבוע לטומאה. והכי קיי״ל יולדת לשבעה יולדת למקוטעין.16אשר עבדתי אתך בהן בנשים ולא בילדים.17נחשתי - לשון אות, סימן.18נחשתי תרפים היו לו ובשביל כך היה הולך לקראת נחשים.19נחשתי ויברכני פרש״י כשבאת לכאן לא היו לו בנים כדכתיב ורחל בתו וגו', חז״ק הרי פתחון פה לבעל דין לחלוק ולומר שנולדו לו בנים ללבן קודם ביאת יעקב, ומה שכתוב כי רועה היא ולא הם היינו לפי שעדיין קטנים היו בני שנה או שנתיים.20ויאמר נקבה שכרך וגו׳ לעיל קאי, כלומר אם נא מצאתי חן בעיניך שידעתי שנתברכתי בגללך נקבה שכרך עלי וגו'. והא דכתיב נקבה שכרך משום שהפסיק בינתיים בדברים חזר לאמר ויאמר, וכפל לשון כזה יש הרבה במקרא.21אשר עבדתיך באשה ולא בשכר.22ויאמר מה אתן לך בשביל אותה עבודה שעשית עמדי,23ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה מאותה עבודה כי באשה עבדתי אבל אם תרצה שאשוב לרעות צאנך עשה לי הדבר ואז אשובה ארעה צאנך.24כל שה נקד וטלוא כלומר בחום נקוד וטלוא דווקא. אבל לא כבש ותיש ועז ולא עקודים והוא הסיר אף העקודים והזכרים זקנים שהעמיד להוליד מהם כדכתיב ויסר ביום ההוא את התישים העקודים. וזהו רמאות גדול שהרי לא היה התנאי כך ולכך עשה יעקב את המקלות מפוצלין.25חום בכשבים אבל לא בעזים כי רובם חום הוא.חום רו״ש בלע״ז.26וענתה בי צדקתי וגו׳ סרסהו וענתה לפניך בי צדקתי ביום מחר כי אתה תבא על שכרי לראות מה לקחתי בשכרי.27ביום בבי״ת.28מקל הקו״ף בפתח, בשביל הדבקות דוגמת מעשר בקר וצאן מספד תמרורים.29לבנה לח לבנה, אין בשרו נראה לבן אלא כשהוא לח. אבל הלוז והערמון בשרם לבן בין לחים בין יבשים, לכך הוא אומר לח גבי לבנה.30ולוז היינו שקדים דאמרינן בבכורות תרנגולת לכ״א יום וכנגדם לוז באילן. ואין זה קולדר״א שהרי יש מחניטתו ועד לקיטתו יותר מכ״א יום. ועוד בטנים ושקדים מתורגם בירושלמי משח דבוטנים ומשח דלוזין.31ויפצל אין לו דמיון, והוא לשון חילוק בלשון תלמוד. ועשה מהן מסוכה וגדר להכניס בהם הצאן. ולא יוכלו הנקבות לברוח מפני הזכרים והיו מתעברות לאלתר והיינו דכתיב והיה הקשורים ליעקב.32ויחמנה תיבה זו אנדרוגינוס כמו ויישרנה הפרות ועוד ארבע מלכיות מגוי יעמודנה. ותקרבו העצמות עצם אל עצמו.33ויחמו הצאן לא חש לומר על רבים לשון זכר דוגמא אם יצאו בנות שילה.34אל המקלות כמו מן המקלות. לשבור אל יוסף מן יוסף. ד״א בשביל המקלות כמו כי ארד אל בני.35ותלדן הצאן עקדים ומכאן ואילך לא הציג מקלות, אלא הכשבים שהיו עקודים ונקודים הפריד יעקב ויתן שאר פני הצאן אל אלו שהיו עקודים ואת כל חום שהיה מצאן לבן.36ולא שתם על צאן לבן שלא יהא פתחון פה ללבן לומר הניח יעקב בעדר שלי העקודים להוליד כמותם.37על צאן לבן עם צאן לבן דוגמא על שדה הארץ יחשב.
